בשבועות האחרונים מדורי הכלכלה מספקים לנו שורה ארוכה של כותרות דומות: חברת נדל"ן גדולה מגישה תשקיף, עוד חברה מוכרת מתכננת הנפקה. הערכות השווי של החברות נמדדות במיליארדי שקלים.

למסתכל מן הצד זה נראה מצוין. אם הציבור והגופים המוסדיים מוכנים להזרים סכומי עתק כאלה, המסקנה המתבקשת היא שהשוק נמצא בשיא חוסנו ויש בו אמון מלא.

בעולם העסקים יש שאלה מהותית שצריכה להישאל לפני כל מהלך פיננסי והיא למה
במקרה שלנו מה מניע את החברות לרוץ לבורסה דווקא בעת הזו?

מנוע להתרחבות וצמיחה

גיוס הון מהציבור מאפשר לחברות לייצר נזילות משמעותית המיועדת להרחבת הפעילות: רכישת קרקעות חדשות, כניסה מסיבית לפרויקטים של התחדשות עירונית, והוצאה לפועל של מיזמים רחבי היקף. במקרה כזה, הבורסה מתפקדת כמנוע צמיחה טבעי שמטרתו להזניק את ערך החברה קדימה.

סביבת ריבית גבוהה והצורך במזומנים

מנגד, סביבת הריבית הגבוהה והקשחת התנאים מצד המערכת הבנקאית יצרו מציאות מאתגרת. חברות רבות בענף מתמודדות כיום עם הוצאות מימון כבדות על חובות קיימים, לצד קצב מכירות משתנה והצטברות של מלאי דירות חדשות.

כשהאשראי הבנקאי הופך ליקר מדי, חברות פונות לשוק ההון. הנפקה בעיתוי כזה עשויה לשמש כחבל הצלה פיננסי שמטרתו מחזור חובות, הורדת רמת המינוף וחיזוק ההון העצמי כדי לצלוח תקופות של חוסר ודאות.

כאנשי מקצוע אנחנו יודעים לא לחשוב בצורה בינארית
"הנפקה = הצלחה פנומנלית" "גיוס כסף = החברה בצרות"
מהלך של הנפקה מחייב אותנו לבדוק את הנתונים לעומק ולראות מה עומד מאחורי המספרים הגדולים.

העוגן

הבנקים, הגופים הפיננסיים והמוסדיים מושקעים בחברות הנדל״ן עמוק מאד. המימון לבניה נשען ברובו על הלוואות וסחרור כלכלי של הענף עלולה לגרום למשבר גדול במשק ובכלכלה הישראלית ולכן הם ממשיכים לתת אשראי למרות המצב הקשה

לסיכום,

אחרי שנים של זוהר בתחום הנדל״ן, הצלחות ענק ושגשוג כלכלי. כרגע זו תקופת המבחן של הקבלנים והיזמים, חברות שיצליחו לעבור את תקופת היובש יוכלו להצליח בגדול לאחר שהשוק יתאושש.

האם הורדת הריבית תיצור את השינוי המיוחל? להערכתי זה לא מספיק. מחירי הדירות הגיעו לסכומים שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בהם והזוגות מחפשים אלטרנטיבות בפריפריה, בצפון ובדרום.

חשוב לזכור שגם בשוק קשה יש הזדמנויות טובות. צריך לדעת למצוא אותן