האסטרטגיה שלי לבחירת מניות ולבניית הון לטווח ארוך

בשוק ההון יש לא מעט גישות לעשות כסף. יש את אילו שמחפשים את ה"מכה" היומית, יש מי שרודף אחרי מניות נוצצות, לי יש את הדרך שלי, שאימצתי מאבי אבות המשקיעים בשוק ההון, וורן באפט.

לפני כמה ימים, העליתי פינה בערוץ הכלכלה, ישבתי וחשבתי: על מה הכי חשוב לדבר? מה באמת ייתן לאנשים ערך? רציתי להסביר איך מתחקרים מניה לעומק ואיך בוחרים נכון. בסוף הפינה הלכה לכיוון אחר, אבל הבטחתי לעצמי לעשות לכם סדר בנושא הזה.

תכינו קפה, זה הולך להיות מעט ארוך, אבל שווה כל דקה.

הכלל הראשון: קודם כל מדדים

לפני שאנחנו צוללים למניות ספציפיות, חשוב לי להגיד: רוב התיק שלכם צריך להיות במדדים.

אישית, התיק שלי מבורך במדדים. אבל מאחר שאני אוהב מאוד את לחקור ולנבור, אני מקצה חלק מהתיק לרכישת מניות ישירות.

אז איך מתחקרים מניה? 

כשבאים לבדוק חברה, יש שלושה צעדים מרכזיים שצריך לבדוק

1. מה החברה עושה, ומה הביקוש אליה?

מבינים את התחום, את הסיכונים, את הייחודיות, ובעיקר מי המתחרים שלה.

אתן לכם דוגמא ממניה שאני מאוד אוהב: בנק לאומי

• התחום: פיננסים.

• הסיכון: השינויים בדיגיטל ובאינטרנט. האם הבנק נרדם? ממש לא. הוא הופך לדיגיטלי מקצה לקצה, משלב סוכני AI בקבלת החלטות ומאפשר חתימת משכנתא בזום.

• הביקוש: קשיח לחלוטין. כולם צריכים את הבנק – פרטיים, חברות, ואפילו תינוקות שנולדו ורואים שם את קצבת הביטוח הלאומי. משעה שנולדנו ועד יומנו האחרון, הבנק מרוויח מעצם קיומנו

• תחרותיות: האם הבנק מקדים את המתחרים? בהחלט כן.

2. הנהלה, צמיחה ויעילות

אני בודק את איכות ההנהלה, קצב הצטרפות הלקוחות, שיעור הרווח והיעילות התפעולית. אלו נתונים שקופים שכל אחד יכול לראות בקלות באתר הבורסה.

3. מכפילי רווח והשוואה למתחרים

בודקים מה מכפיל הרווח של החברה ומשווים אותו לחברות מקבילות באותו הענף, כדי להבין אם הנייר מתומחר בהוגנות או שהוא יקר מדי.

ניתוח טכני מבחינתי ניתוח טכני הוא כלי עזר נחמד כדי להבין גבולות ותמיכות, אבל אסור לבסס עליו אסטרטגיה שלמה.

"היא יורדת! למה אתה לא מוכר?!"

זו השאלה שאני שומע הכי הרבה.

סוחר יומי קונה בבוקר ומוכר בערב. יום אחד הוא מרוויח, למחרת הוא מפסיד. אני לא סוחר יומי – אני משקיע.

האסטרטגיה שלי פשוטה: עשיתי את הבדיקות? האמנתי בחברה והבנתי שהיא נכונה? תקנה ותחזיק.

קחו את חברת דוראל: המניה ירדה בתקופה האחרונה. אז מה? האסטרטגיה שלה מנצחת, התחום שלה חזק ורק ילך ויתעצם. אז היא יורדת קצת בדרך, זה טבעי.

קחו את אלביט: אני יכול לממש רווחים עכשיו, אבל בוחר להמשיך להחזיק. כי לטווח הארוך – התשואה שם תהיה פנומנלית.

למה לא מכרתי את טאואר, כשהייתה בתשואה של 613% (ומאז קצת תיקנה למטה)?

אם הייתי ממהר למכור: הייתי יוצא כבר ב-200% רווח. ואז מה? הייתי מחפש את המניה הבאה, משלם עמלות לבית ההשקעות, ומשלם מס הכנסה.

האויב של הריבית דריבית: כל קנייה ומכירה מקזזת במקום 25% מהרווח (למס) וקוטעת את האפקט המטורף של ריבית דריבית לאורך שנים.

מתי כן מממשים?
רק כשמרגישים שהחברה הגיעה ל"פיק" שאין ממנו לאן לעלות. למשל, נכנסתי לפתאל, עשיתי 20% רווח, הרגשתי שזה הגיע למיצוי יחסי, ויצאתי.

להסתכל על מניה כמו בעל עסק

אני בעל עסק. אני עובד כל היום ומנהל 17 עובדים.

כמו בכל עסק, יש ימים מטורפים של עומס, ויש ימים שקטים יותר. הימים השקטים הם בדיוק הימים שבהם אני צומח, חושב הלאה, מתכנן ומסתער מחדש.

אני מאמין בעסק שלי. אני לא אמכור אותו רק בגלל שהיה רבעון אחד חלש יותר, כי אני מכיר את בעל העסק ויודע שהוא יעשה הכל כדי שהחברה תצליח.
אותו הדבר בדיוק בבורסה כשאתה קונה מניה, אתה הופך להיות שותף בחברה.

וורן באפט קנה חברות ענק כמו אפל, מקדונלד'ס והלמנס, ונשאר שם שנים על גבי שנים. כך הוא הגיע לתשואות הגבוהות בעולם. בבורסה צריך להיות, לא להמר.

למען הגינות: אני לא נביא

אני תמיד משתף אתכם במה שאני מאמין כדי שתצליחו, אבל חייבים לזכור שאני לא נביא.

הצבעתי בעבר על גילת, היא עלתה ב-25% ואז חטפה נפילה. הצבעתי על יעקב דיאגנוסטיקה והיו שם ירידות. לצד זה, ב-90% מהמקרים ההערכות שלי הוכיחו את עצמן.

זכרו את כלל הברזל: לא הפסדתם עד שלא מימשתם (מכרתם).

אם החברה טובה והיא כרגע בהפסד, פשוט תמתינו בסבלנות.

ולא סיימנו, יש עוד הרבה דברים טובים בדרך.