תראו את הכוח של ׳אושר עד׳. לאחרונה הם עשו מהלך מבריק ויצאו במבצע על מכוניות. כל המדינה דיברה על זה, ובתוך שעות ספורות המלאי כולו חוסל. המהלך הזה הדהד בכל כותרות הכלכלה, ובצדק.
באופן אישי, כשאני כבר נאלץ לצאת מהבית ולעשות קניות פיזיות ולא אונליין, זה המקום המועדף עליי, הכל שם מהיר, זמין, ולראות עובדים יהודים בעיניים זה משהו שעושה לי טוב על הלב.
אבל מה שהכי עניין אותי בהצלחה המטורפת ובאזז שנוצר, זה השיעור שהוא מזכיר לנו, כמה כולנו, ללא יוצא מן הכלל, פשוט אוהבים מבצעים.
אני לא טיפוס של מותגים, אבל יש לי חולשה לחולצות של 'נאוטיקה' מותג יחסית נגיש, אבל אהוב עלי מאוד. לפעמים, תוך כדי שאני מדפדף באתר 'ביזפורטל' ומנתח מניה מסוימת, קופצת לי פרסומת של המותג. באותו רגע יש סיכוי לא רע שאני אעצור את המחקר הפיננסי, אגלוש לאתר ואולי אפילו ארכוש חולצה. למה? כי היא במבצע.
וכאן כדאי לעצור ולהתבונן על האופן שבו המוח שלנו עובד:
כשמדובר בחולצה, במכונית, או אפילו בבקבוק יין משובח בסופר – ברגע שמוצמד לזה תג של "מבצע", מתעורר בנו דחף פנימי חזק לפעול ולקנות.
אבל יש מקום אחד שבו הכלל הזה עובד בדיוק, אבל בדיוק, הפוך. קוראים לו שוק ההון.
כשהבורסה יורדת והמחירים של המניות של החברות הגדולות והחזקות בעולם צונחים ב-20% או 30%, אף אחד לא רץ.. להפך, אנשים נתקפים בבהלה. במקום לקנות בזול, הם מוכרים בהפסד.
נשמע הגיוני? ממש לא. אז למה זה קורה?
סוף עונה?
כדי להבין את העיוות, בואו נשווה את זה למבצעים שאנחנו מכירים מהחיים.
כשחנות בגדים עושה מבצע סוף עונה, היא מורידה מחירים כי מגיעה קולקציה חדשה והסחורה הנוכחית הופכת לפחות רלוונטית. בשוק ההון, כשמניה יורדת בגלל תיקון או משבר זמני, החברות לא הופכות לפחות טובות. אפל עדיין תמכור טלפונים, קוקה קולה עדיין תמכור משקאות, וחברות הטכנולוגיה ימשיכו לפתח. ה׳עונה׳ הבאה תמכור בדיוק את אותו הדבר, רק במחיר הרבה יותר יקר. אז למה לא לקנות עכשיו כשיש הנחה?
מישהו היה מעלה על דעתו לסרב לקנות דירה ברוטשילד רק כי הבעלים מציע אותה פתאום ב-30% פחות מחיר? כנראה שלא.
זה לא קוטג', זה יין
טעות נפוצה נוספת היא היחס לזמן. כשאנחנו רואים בסופר מבצע על גבינות או בשר, אנחנו בודקים את תאריך התפוגה. אם המוצר עומד להתקלקל מחר, המבצע לא שווה הרבה כי לאוכל יש חיי מדף קצרים.
אבל כסף שמושקע במדדים מובילים או בחברות איכותיות שוק ההון הוא לא מוצר חלב. הוא יין. הוא לא מתקלקל כשהוא יושב על המדף, הוא פשוט משתבח עם השנים. ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שלאורך זמן, השוק תמיד מתקן את עצמו ואף עולה ושובר שיאים חדשים.
אז אם המוצר רק משתבח, למה לפחד כשהמחיר שלו יורד זמנית?
אם הכל כל כך פשוט, למה אנחנו עדיין נבהלים?
התשובה נמצאת במונח שנקרא ׳שנאת ההפסד׳ (Loss Aversion)
חוקרים מצאו שהכאב הפסיכולוגי שאנחנו מרגישים כשאנחנו מפסידים 100 שקלים, חזק פי שניים מהעונג והשמחה שנרגיש אם נרוויח 100 שקלים.
המוח שלנו בנוי להגן עלינו מפני סכנות. כשאנחנו רואים את המסכים באדום, מערכת האזהרה במוח נכנסת לפעולה וצועקת לנו: "תברחו! הבית בוער!".
אבל אם אנחנו מאמינים בכלכלה העולמית ומשקיעים לטווח ארוך, ירידות בשווקים הן בסך הכל המבצע הכי טוב בעיר, חבל לפספס אותו.
האם אתם מוכנים לשלם גם את מחיר ההפסד הרגעי לטובת עושר גדול בהמשך?
