ניהול תקציב משפחתי

freepik

בשיעור הראשון שלי בלימודי הכלכלה המרצה הגדיר את מדע הכלכלה כמדע המחסור, כאשר אני יודע כמה יש לי אני יודע כמה חסר לי עבור המטרות שלי ומה אני צריך לעשות כדי להשיג אותם . 

 

ממש כמו עסק, כאשר אנחנו מנהלים משק בית, אנחנו חייבים לדעת כמה כסף נכנס לנו וכמה כסף אנחנו צריכים עבור ההוצאות הקבועות ועבור ההוצאות המשתנות מידי חודש בהתאם לצרכים שלנו. 

 

ניהול התקציב נובע מהבנה כמה כסף יש לנו בחודש. המון זוגות לא יודעים באמת כמה כסף יש להם כי נקודת המבט שלהם על ההכנסות וההוצאות איננה נכונה.

 

אנחנו צריכים לחלק את ההוצאות החודשיות שלנו בצורה הבאה: 

 

נחשוב על ההוצאות כפירמידיה – בתחתית נמצא הבסיס עליו הכל נשען, אלו ההוצאות הקבועות , הכרחיות, שאנו לא יכולים לעבור חודש בלעדיהם. 

שלב מעל – נמצאות ההוצאות המשתנות אך הכרחיות שלנו. 

ובשלב השלישי, בראש הפירמידה – נמצאות הוצאות הכרחיות לא דחופות.

 

ונפרט: 

 

הוצאות קבועות (הוצאות בדרגה ראשונה) – שכירות/משכנתא, מים, גז, חשמל, ארנונה, טלפון, תחבורה, בריאות (אם יש רכב: טיפולי רכב, טסט, דלק, ביטוח וכו'), לימודים אם יש, הלוואות אם יש וכו'.

הוצאות אלו הן הוצאות שלא ניתן להתקיים בלעדיהן ויחסית קל לנו לנהל מעקב סדיר אחריהן.

 

הוצאות משתנות (הוצאות בדרגה שניה בפירמידה)– מזון, מעונות יום לילדים, ביגוד, בלת"מ לבית.

הוצאות אלו קשות יותר למעקב מכיוון שהן לא קבועות – יש חודשים שההוצאות על ביגוד פתאום עולות, לקראת החגים יש הוצאות גדולות יותר על אוכל, לקראת החופש מוציאים פתאום הרבה יותר כסף מהרגיל ועוד. צריך לקחת את זה בחשבון ולתכנן את ההוצאות כמה שיותר.

 

הוצאות נוספות (הוצאות בדרגה השלישית בפירמידה שבנינו) – ביטוחים, בילויים, מתנות, חסכונות.

הוצאות אלו הן הכרחיות, אך לא ברמה הדחופה. ביטוח כמובן חשוב לטובת מקרה הצורך שחלילה יכול לקרות, חסכונות חשובות לעתיד שלנו, וכן יציאה עם בת הזוג לבית קפה. אך הדברים הללו הם צורך שנאפשר לעצמנו מהכסף שנותר לנו בחשבון לאחר ההוצאות ההכרחיות והדחופות יותר.  

 

אחרי שסיווגנו את סוגי ההוצאות עלינו לדעת מה הם המוקשים הכלכליים שלנו:

 

צריך לדעת שאם הכנסנו 10,000 בחודש אבל הוצאנו 6,000 על הוצאות קבועות (הוצאה מס' 1), אז יש לנו רק 4,000 ש"ח בחודש ל"בזבז" על ההוצאות הנוספות! (ראשית על ההוצאות מהדרגה השנייה בפירמידה, ורק אח"כ אם נשאר – מהוצאות מספר שלוש)

 

בניית תקציב:

כדאי להיעזר באקסל ולשים 10% מהתקציב כתקציב לכל בלת"מ שיבוא.

 

סדרי עדיפויות:

  1. הכנסות והוצאות – מה הפערים ביניהם? אם נדע בדיוק על מה הוצאנו, נדע איפה בזבזנו יותר ואיפה פחות. לכן כדאי אחת לשבועיים לשבת ולעשות סדר בהוצאות ולהבין האם יש משהו שאפשר לוותר עליו.

אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו יכולים לוותר, מהם ההוצאות שהם לא קריטיות לחיים שלנו שלא מאפשרות לנו לחסוך. 

לדוגמא פעם הגיע אלי זוג שהשכר המשפחתי שלהם היה כ – 10,000 ש"ח בחודש. כאשר ישבנו על בניית התקציב הסתבר כי 1,000 ש"ח בחודש הולך עבור מנקה לבית. 

 

  1. אחרי שבנינו תקציב, אנחנו צריכים לראות שאנו עומדים בו, על כן נרצה לעשות  "בקרה" – פותחים לעצמנו קבוצת וואצאפ שבה הגבר והאישה כותבים כל הוצאה באופן מיידי. פעם בשבועיים עושים סיכום ואז יודעים כמה הוצאנו עד עכשיו וכמה נוכל להוציא עד סוף החודש, ניתן לעשות את הבקרה דרך קבוצת וואטסאפ משותפת או לחילופין דרך אפליקציות לניהול תקציב. כמובן ניתן גם באקסל. 

 

  1. מזומן או אשראי ? – אנחנו צריכים לנהל מעקב אחרי ההוצאות שלנו, הוצאות במזומן לרוב משאירים אותנו אחרי שעה עם שאלה " איפה הכסף", לעומת הוצאות באשראי שהכל כתוב בצורה מפורטת . קל לעקוב אחרי התקציב שלנו, לדעת כמה כבר הוצאנו החודש וכמה נותר לנו בתקציב שבנינו להוציא עד סוף החודש. 

מאידך, באשראי חייבים לדעת שזה לא כרטיס של הוצאות חופשי, לכן גם אם הכסף לא עובר לנו ביד אנחנו חייבים לעקוב. 

כשהייתי מנהל בבנק, הרבה פעמים היו מגיעים אנשים שלא שמו לב והחיובים שלהם באשראי השתוללו. זה הכניס אותם לבור תקציבי . 

במידה ואתם מתקשים להשתמש באשראי כזה, תאמצו לכם את כרטיס "דביט", בכרטיס כזה ההורדה היא מיידית ואז אתם ממש רואים בחשבון כמה נותר לכם. 

לכל אחד מאיתנו יש עדיפויות שונות איך להתנהל בקניות שלו, הכי חשוב זה שנבדוק לא רק מה נוח לנו אלא בעיקר מה נכון לנו. 

 

  1. הוצאות תקופתיות: פסח, טסט לרכב, קעמפ לילד, חופשה, בר מצווה וכו' – יש לנו מספיק זמן להתכונן לזה! הילד שלנו לא נהיה בר מצווה ביום אחד, הוא גדל 13 שנה. החופשה קבועה בכל שנה באותם חודשים, החגים מגיעים בכל שנה באותו זמן. כל אירוע מיוחד שאנחנו יודעים שהוא הוצאה משמעותית עבורנו, יש לנו זמן להתכונן אליו מראש. אנחנו יודעים שחודש החגים ופסח הם חודשים רווים בהוצאות אז אנחנו חייבים להתכונן אליהם אחרת נמצא את עצמנו מעמיקים את הבור הכלכלי, את המינוס בחשבון ואת ההלוואות שיבואו בעקבותיו. 

 

  1. דיאטה – כשאנחנו אוכלים הרבה אנחנו משמינים, שזה קילו-גרם עודף אחד זה לא נורא, אבל שהבטן כבר מצמיחה קרס, אנחנו לרוב מתחילים לנעול נעלי התעמלות ולבקר במחלקת הירקות יותר, יוצאים לקרב על מנת להשיל את הקילוגרמים המיותרים. כך גם עם חשבון הבנק שלנו. כשהחשבון תופח יש לנו אפשרות להיכנס למשטר חדש. משטר דיאטה.  ליצור חודש חיסכון – לוקחים חודש אפור (למשל חודש טבת), בחודש הזה לא מוציאים שום דבר מעבר להכרח. מזון רק הכרחי, דלק רק הכרחי, לא יוצאים לחופשות, לא לקניות בגדים. המטרה היא להשאיר לעצמך סכום גדול בצד! את הרזרבה הזאת אנחנו ננצל לטובת הורדת המינוס או יצירת חיסכון לטובת מטרות שאנחנו נתעדף. היתרון הגדול הוא שפתאום נשים לב לכך שאנחנו מוציאים המון כסף מיותר. אחרי שאנחנו נתרגל חודש כזה, אנחנו נתרגל לקמץ בהוצאות שלנו בחודש הבא. 

זו בדיוק שיטתו של הרמב"ם כאשר הוא מדבר על קמצן הוא אומר שצריך ללכת לדרך השניה לפזר ממון ורק אחרי שנהיה בדרך ההפוכה אנחנו נצליח לחזור לדרך האמצע ולחיות בצורה נכונה. 

מאמרים נוספים

רגע לפני המעבר לווטסאפ,
נשמח אם תמלא את הפרטים: