הטור הקרוב מוקדש להבנת המצב הכלכלי לאשורו. מטרתו לתת לנו נקודת חשיבה קדימה בעקבות המצב כיום, וכן לתת לנו את האפשרויות לחשוב איך כולנו יכולים לעזור לשלוחים דרך הארנק שלנו
+
שבת חיי שרה היא השבת של כינוס השלוחים, שבת שבה מידי שנה כל אנ”ש נושאים את עיניהם לחצרות קודשנו, לראות את המפעל האדיר של הרבי. אחד הנושאים המדוברים בכינוס הוא הנושא הכלכלי: אחד זקוק לבניין, אחד לעצות לגיוס תרומות וכן הלאה. הרבי הורה לנו שכולנו שלוחים. הטור הקרוב מוקדש להבנת המצב הכלכלי לאשורו. מטרתו לתת לנו נקודת חשיבה קדימה בעקבות המצב כיום, וכן לתת לנו את האפשרויות לחשוב איך כולנו יכולים לעזור לשלוחים דרך הארנק שלנו, בתקווה שבעזרת ה’ הכינוס ייערך עוד השנה עם הרבי נשיאנו.
אנחנו מוצאים את עצמנו כבר כמעט שנה בתוך עולם שסובל מחוסר ודאות. הדבר היחיד שמעודד את הכלכלה הוא המרוץ לחיסון. כולנו זוכרים איך חיינו פעם, לעיתים זה נראה כאילו זה היה לפני שנים רבות, אבל האמת היא שלפני שמונה חודשים המושגים של מיליון מובטלים, חל”ת לשנה ועוד היו נשמעים כמו סרט דמיוני.
כמעט אין אדם שלא נפגע בדרך כזו או אחרת מהקורונה, אבל אם נתבונן קצת נראה רבים שדווקא המציאו את עצמם מחדש: כל עולם הבירוקרטיה שנהיה קל מעט יותר, בנקים שהתחילו לייצר פגישות מול הלקוח ולתקשר איתו בעוד דרכים מלבד הפקס המיושן, ועוד ועוד.
אם נסתכל על העולם הקטן שלנו, נוכל לראות שכמעט כולנו חשנו פחד סביב העולם הכלכלי שלנו. חלק מאיתנו חשו את זה על בשרם בהעדר ביטחון תעסוקתי בגלל הוצאה לחל”ת או פרֵדה ממקום העבודה, חלק אחר צפה בזה מהצד אבל גם חווה את המשבר הזה דרך החסכונות והפנסיה שלו.
כשאדם חושש למקור הפרנסה שלו, הוא מתחיל לחשוב יותר על ההוצאות שלו, מה הם מוצרי הצריכה שמיותרים לו ועל מה הוא יכול לוותר ולחסוך. על פי דיווחי הבנקים לסוף הרבעון הקודם, משקי הבית הגדילו את היתרות בעו”ש ובפיקדונות בבנקים ב-130 מיליארד ש”ח. כלומר, מרבית האוכלוסייה השתמשה בסכומים נמוכים מהרגיל. הסגר עזר לזה הרבה, החנויות היו סגורות תקופות ארוכות, בתי הקפה לא פעלו, שלא לדבר על נתב”ג ששבת בדיוק בחודשי החופש.
המגפה עשתה שינוי תודעתי לטובה. עד היום כולנו היינו רגילים לקבל משכורת ולצרוך אותה מייד, כולנו היינו רגילים לחיות בהתאם למה שאנחנו רוצים ולא באמת לפי מה שאנחנו צריכים. אנחנו רגילים לקנות אוכל בכמות גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים, לקנות בגדים הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים ולא לשים לב לחיובים בכרטיס האשראי.
# חשיבה מחודשת
הדבר הטוב שיצרה הקורונה הוא חשיבה מחודשת. מסקר צרכנים שעשה בנק ישראל בולטת היום לעומת אשתקד החשיבה קדימה, החשיבה מה אני עושה בכסף שלי, איך אני חוסך אותו בצורה נכונה יותר. חברות הפנסיה הגדילו את מספר העובדים שנותנים מידע לציבור עקב המגפה, זאת משום שהלקוח הישראלי התחיל להתעורר ולבדוק מה התשואות שלו, כמה הוא חוסך לגיל הזקנה; הרבה ישראלים החלו לבדוק אם זה יספיק להם, ומה עליהם לעשות כדי לחיות בכבוד בגיל הפרישה.
בנק ישראל מצביע על כך שמרבית הישראלים חוששים לבזבז כמו לפני שנה. אפשר לראות שגם בחודשי הקיץ, כאשר המשק חזר לעבוד, מרבית האזרחים יצאו לקניות, ובכל זאת מחזורי המסחר ירדו לעומת השנה הקודמת. זה בהחלט נובע מצמצום בגלל חל”ת ופיטורין, אבל זה נובע גם מחשיבה קדימה. כל הדברים האלה מתגלגלים לעולם ההשקעות.
הבנקים מחויבים לדווח מדי רבעון על הנזילות הכספית שלהם, כמה כסף יש בחשבונות הבנק שלהם וכמה נצבר בחסכונות למיניהם. אפשר לראות סכום אסטרונומי שנמצא בחשבונות הבנק. תקראו טוב! הסכום שקיים היום בחשבונות הבנק בישראל הוא 1.4 טריליון שקל (שלוחים, לתשומת ליבכם: כשתורם פוטנציאלי אומר לכם שאין לו, תשאלו שוב).
מה משמעות הסכום הזה? הסכום הזה מספר לנו שכעת אזרחי ישראל מעדיפים לשבת על הגדר. מרבית האזרחים לא ילכו להשקיע בבורסה כעת, אף שההשקעות זולות ואטרקטיביות, משום שהצבע האדום שולט במסכים. הצבע האדום מסמל את הירידות. מתחילת השנה הבורסה צללה וצללה. רבים שהתרגלו לראות את הירוק שולט במסך שוק ההון בחשבון הבנק שלהם, לא יכלו לעמוד ברצף של ימים וחודשים של מסך אדום, ולכן פדו את ההשקעות שלהם בבורסה. הבורסה תזנק בקרוב, ביום שיימצא חיסון או ביום שנתרגל למצב. החברות הישראליות רובן תלויות בשוק הבין-לאומי ורובן מייצרות כסף. חברות הטכנולוגיה בישראל חוו ביקושים גבוהים יותר, אבל מחירן בבורסה ירד.
אם נסתכל על ענף התרופות, אין שום סיבה לירידה, אף אחד לא הפך לבריא יותר בעקבות הקורונה. להפך, הנזקים הנפשיים והבריאותיים בהעדר פעילות פיזית רק גדלים. לכן הבורסה אטרקטיבית. אומנם הפדיונות והמחזורים קטנים בעקבות החסכונות של הציבור שמבזבז פחות, אבל במוקדם או במאוחר הצרכנים לא יישארו אדישים ויחפשו אלטרנטיבה לכסף שלהם, ומצבור הכסף הזה יחלחל בסופו של דבר להשקעות.
השקעות סולידיות
בהשקעות, בהתאם לסיכון כך הסיכוי. הבורסה לדעתי תקבל את מרב הכספים של המשקיעים הצעירים שיכולים להרשות לעצמם לעצום את העיניים גם במשך כמה שנים ולראות רווחים יפים בהמשך.
לעומת זאת השקולים שבינינו יפנו לשוק האג”ח ולנדל”ן, שני אפיקים שיחסית לבורסה סולידיים מאוד, והתנודות בהם פחותות. שוק האג”ח הוא שוק שככל הנראה נזהה בו את היציבות הרבה ביותר, אבל גם את התשואה המעטה ביותר לכסף שלנו, מה שבעצם מחזק את שוק הנדל”ן. מחירי המשכנתאות נקבעים בעקבות האג”חים שכיוונם באופן ברור כלפי מטה. תשאלו את הלקוחות שלי. הריביות ברצפה.
הנדל”ן, לאחר התכווצות קטנה בפעילות, חוזר להרים ראש. לא רק שהמחירים אינם יורדים, אלא גם הדוחות הכי אופטימיים של משרד השיכון מעידים שנמשיך לראות עלייה בביקוש, ירידה בהיצע ועליית מחירים. שלא לדבר על ‘מחיר למשתכן’ שנגנז, וחלופות רציניות לא נראות באופק. לכל זה נוסיף פרמטר נוסף, שהוא יהודי התפוצות, שבעקבות הקורונה החלו לחפש דירות קבע בארץ הקודש.
לסיכום, נישט שבת גערעט, בואו נאמץ כולנו חשיבה כלכלית חדשה לטובתנו ולטובת הילדים שלנו. תבדקו שהחסכונות שלכם במקומות הנכונים. תעברו על ההוצאות שלכם, תבדקו את קופת הפנסיה שלכם. תשקיעו בנדל”ן ובבורסה בצורה חכמה, תחשבו קדימה!
יש לכם שאלות או נושא שתרצו שאכתוב עליו? אשמח לשמוע: shaharwolf@gmail.com
