כל מה שצריך לדעת התוכנית החדשה “מחיר מטרה”: היתרונות, החסרונות ואיך אפשר לשפר את הסיכוי לזכות
עם פתיחת תכנית הדיור החדשה “מחיר מטרה” יצאתי לבדוק אותה לעומק. אז אם אין לכם דירה כדאי שתקראו את הטור הזה.
מהי התוכנית?
‘מחיר מטרה’, בדומה ל’מחיר למשתכן’, בא לתת הנחה משמעותית לזכאים ברכישת הדירה היחידה שלהם. בתכנית הנוכחית הדירות ישווקו בהנחה של עד 20% ממחיר השוק אבל לא יותר מאשר הנחה בגובה 300 אלף ש”ח.
כלומר: אם זוג ירצה לרכוש דירה ברמלה ומחיר הדירה הינו 1.2 מליון ₪ (המחירים נכונים לסוף 2020, ההתייקרות מאז היא על חשבון המדינה), הוא יקבל הנחה של 240 אלף ש”ח ממחיר השוק.
אילו הזוג ירצה לרכוש דירה בירושלים, והמחיר הוא נניח 2 מליון ש”ח, ההנחה שלו תגיע ל300 אלף ש”ח למרות שזה פחות מאשר 20% ממחיר השוק.
עד 2025 ממשלת ישראל תשווק כ-106,000 דירות במסגרת ‘מחיר מטרה’. הזוכים בהגרלה יהיו הראשונים להירשם, כך שאם אתם רוצים לשפר את הסיכוי שלכם לזכות תמהרו להירשם. שימו לב, כל מי שכבר נרשם למחיר למשתכן – רשום כאן אוטומטית.
מי זכאי?
אזרחי ישראל שאין בבעלותם דירה:
זוגות נשואים או כאלה שרשומים לנישואין ויתחתנו תוך פחות מ-3 חודשים.
רווקים, גרושים או אלמנים בני 35 ומעלה.
שימו לב: שלוחים בחו”ל זכאים לרכוש דירה במחיר מטרה.
לאור הביקוש הגבוה לתכנית ומספר הזכאים לה – התכנית תענה על הצורך רק של כשליש מהזכאים. אך זה לא מדויק משום שכ-15% מהדירות שיבנו במסגרת מחיר מטרה יהיו במסגרת “דירה להשכיר” – תוכנית השכירות לטווח ארוך. כל הזכאים יכולים להתמודד גם על דירות אלו.
עם כל ההתרגשות מהתכנית החדשה, לטעמי היא בשורה רכה מידי לשוק סוער מידי. שרי האוצר, השיכון והפנים, יכלו להטיב יותר עם אזרחי ישראל במידה והיו מפרקים את מחסומי הבירוקרטיה, מחלקים בקלות יותר היתרי בניה, מפשירים קרקעות רבות יותר לצורך בניה, מאפשרים פיצול דירות גדולות ליחידות דיור ובכך היו מזרימים מאות אלפי דירות לשוק ומאפשרים למחירים לרדת לרמה שזוג יוכל לקנות דירה בזכות עצמו.
