לפעמים שני אחוזים הם הפער בין הצלחה אמיתית ובין הסטנדרט, בין חיים של שפע ובין הצמצום, בין לשלם עוד חצי מיליון במשכנתא ובין לחיות עוד חמש שנים משוחרר מחובות
+
יש רגעים שבהם אתה צופה בקטע וידאו מהרבי, רגעים שמעוררים השראה עצומה; רגעים שבהם עובר ביחידות תורם גדול ומספר לרבי כי זכה לתרום סכום עצום לבית חב"ד, כמוהו עובר שליח ומספר לרבי על הפעילות שלו, וכי הצליח הצלחה מסחררת בתהלוכת ל"ג בעומר, או יהודי מגיע לרבי ואומר כי התחיל לשמור הנהגה מסוימת.
בכל הרגעים האלה אתה רואה את הרבי, כרועה נאמן, מנהיג בעל חזון, מתבונן ביהודי בעין טובה ומעביר לו את המסר – שנדרש ממנו עוד, עוד הרבה.
כחסידים, הרבי דרש מאיתנו מצוינות. הרבי הנהיג לנו הנהגות שאינן קיימות בשום חסידות אחרת. הרבי דרש מאיתנו לנצל כל דבר כדי להפוך את העולם לעולם של קדושה.
בעולם הרגיל שבו אנחנו חיים יש ה'סטנדרט', שבו חי רובו המוחלט של העולם – בני אדם העושים את הנדרש מהם ואפילו מצליחים במה שהם עושים. אבל יש מועדון 'שני האחוזים'. זוהי השכבה העליונה ביותר. אלו המצטיינים שמצליחים להגיע להישגים גבוהים במיוחד.
המושג 'שני אחוזים' לקוח מעולם הכלכלה. בעולם ההשקעות, וכמוהו בעולם המימון, יש פער בין השקעה להשקעה ובין הלוואה להלוואה. ההבדל המינורי הזה של שני האחוזים הוא שעושה את ההשקעה להשקעה נכונה ומוצלחת יותר, ואת ההלוואה להלוואה נכונה יותר.
לקרוא את המכתבים
כולנו מקבלים מדי פעם מכתב מקופת הפנסיה, מבנק המשכנתאות או סתם מקופת החיסכון לכל ילד. כולנו מסתכלים על המעטפה שתמיד צבעונית ומעניינת. יש מאיתנו שמחליטים אפילו לא לפתוח אותה, כי הם לא מבינים מה כתוב בה. יש מאיתנו שיתאמצו יותר, יפתחו את המעטפה בסקרנות לדעת כמה כבר נצבר בחיסכון העתידי שנראה לנו תמיד רחוק מאוד מאוד. רוב רובם של פותחי המעטפות יזרקו אותן אל הפח הקרוב בחדר המדרגות… כי אנחנו לא באמת מבינים מה כתוב שם. היום נבין יחד מה כתוב במכתבים האלה.
בין שמדובר בחיסכון לכל ילד לעוד 14 שנה, בין שמדובר בחיסכון לפנסיה לעוד 29 שנים, ובין שמדובר במעטפה המדווחת לנו על יתרת המשכנתא – המעטפות הללו חשובות לנו ביותר.
בשבוע שעבר הזדמן לי להרצות בפורום לא קטן. בהרצאה דיברתי הרבה על החיסכון הקטן שהופך את החיסכון למשמעותי יותר. לדוגמה, שני חברים מחליטים לחסוך כסף לילדים. שניהם מחליטים להכניס לחיסכון 300 ש"ח בכל חודש, ושניהם, בהנחה שהם מבינים מעט, פונים להשקעה בניירות ערך. חבר אחד משקיע בנייר ערך מסוים שמניב לו 5% שנתיים. חברו חוקר יותר, מתייעץ ומשקיע את החיסכון החודשי בתשואה של 9% שנתיים. לאחר 16 שנה יקצור הראשון רווח של 29 אלף ש"ח. לעומתו, החבר שבחן והעמיק יותר יצבור כבר כ-70 אלף ש"ח. המאמץ של שניהם היה כמעט זהה, שניהם חסכו את אותו סכום, אך השני יוכל ליהנות הרבה יותר (אגב, זה בדיוק החיסכון לכל ילד שיש לכולנו).
שימו לב, מדובר פה על חיסכון קטן של 300 ש"ח בחודש. מה בנוגע להלוואות שאנחנו משלמים מדי חודש, או המשכנתא שלנו? כשאנחנו בונים משכנתא, כל פסיק חשוב – האם היא צמודה למדד? האם היא משתנה אחת לחמש שנים? ובכלל, כמה אנחנו לוקחים בכל מסלול ובאיזו ריבית? האם כדאי לנו לבחור בריבית 'זכאות' או לא? כל המשתנים האלה יכולים לגרום לנו לשלם עוד מאות אלפי שקלים. כששימשתי מנהל בבנק ותמחרתי משכנתאות, מתוך המערכת, ראיתי איך הבנק גורם לנו לשלם הרבה הרבה יותר במסווה של תמימות.
תכנון קריטי
בשבוע שעבר הזדמן לי לראות אברך מאנ"ש שלקח משכנתא לפני חמש שנים, שילם כבר מעל 300 אלף ש"ח ובקושי הוריד מהסכום ההתחלתי של המשכנתא. תכנון ההלוואה הגדולה ביותר שניקח בחיינו, קריטי לנו מאוד. תחשבו על עוד עשר שנים עם משכנתא או חיסכון של מאות אלפי שקלים ותבינו לבד את המשוואה. כשאנחנו קונים מוצר קטן אנחנו מתייעצים; כשאנחנו קונים מיליון ש"ח מהבנק, אנחנו חייבים לבדוק ולהבין כדי שלא נשלם בכספי העתיד שלנו.
כך גם אם נפתח את המעטפה של קרן ההשתלמות שלנו. הזדמן לי לראות השבוע מורים מאנ"ש שהתשואה שלהם על קרן ההשתלמות היא 2% שנתיים. למרבה הצער גם מכך מופרשים דמי ניהול של כמעט אחוז, כך שלמורה היקר לא נשארת תשואה, אלא כמעט רק הסכום שחסך. בואו ונבין מה זה אומר: אם אני לוקח קרן השתלמות ומקבל עליה את מה שמקובל בשוק, כ-9% שנתיים, לאחר עשור אקבל על מאה אלף ש"ח – כ-167 אלף ש"ח. לעומת זאת אם אקבל כמובן מאליו את מה שהחליטו בעבורי, אקבל רק 22 אלף ש"ח.
תחליטו איפה אתם רוצים להיות… אני מציע לכם להיות במועדון 'שני האחוזים' שמקבלים יותר.
תקראו, תתייעצו, ובכל מה שקשור לכסף תחליטו נכון. בסופו של דבר זה העתיד שלנו ושל ילדינו.
