חיים גיל
“במצב של חוסר וודאות לא עושים כלום. זה לא זמן להשקעות” אמר דוד לכל מי שרק רצה לשמוע. ובינינו, בימים כאלה כולם רוצים לשמוע. גם אנחנו רצינו לשמוע ולכן הלכנו (מטאפורה. לא יצאנו מהבית!) לדבר עם מי שבאמת מבין בעניינים כאלה. ומה התברר?
ר’ שחר וולף הוא יועץ כלכלי שמתמחה במימון. אם זה נשמע לכם סינית, אתם עלולים להפסיד הרבה מאוד כסף. לא חבל. ננסה להסביר בשפה פשוטה: וולף רכש במשך שנים ניסיון רב בתחום הכלכלי והיום הוא מסייע באמצעותו לאנשים לקבל משכנתאות, לבחור השקעות משתלמות, לקבל הלוואות ולנהל נכון את הנכסים הפיננסיים שלהם.
בימי קורונה טרופים הידע שלו שווה זהב ולו רק בגלל שהוא מכיר את העולם הכלכלי על בוריו וחושב בצורה יצירתית.
וולף ניהל שנים רבות בבנק דיסקונט. יש לו שני תארים בכלכלה והתמחות מיוחדת באשראי ומימון או כמו שאנחנו מכירים את זה – בהלוואות. את הניסיון העשיר שרכש במשך יותר מעשר שנים הוא חולק כיום עם הרבה מאוד אנשים, אם זה בהרצאות ואם זה באחד על אחד. לא מעט משומעי לקחו הם מנהלי מוסדות ושלוחים רבים שכמאמר הפסוק ‘נהנים ממנו עצה ותושייה’ ועוד נגיע אליהם בהמשך.
אבל מה עם הקורונה, להשקיע, לא להשקיע, למשוך פיקדונות ולהחביא מתחת למזרן, תכל’ס, הרב וולף, מה אתה חושב על המצב הנוכחי?
“זה לא המשבר הראשון שהעולם עובר וגם זה ייגמר. להשקיע? בטח להשקיע. מה השאלה! אדרבה, עכשיו יש הרבה יותר הזדמנויות מהרגיל בגלל שהמחירים יורדים”.
אז עשינו טעות שמיהרנו לפדות את קרנות הנאמנות?
“בעיקרון הגישה שלי היא שנכון היה להישאר ולא לברוח עם כל העדר. אדרבה, בתקופה הזאת אפשר למצוא מציאות, מניות שנמכרות הרבה פחות מערכן. אבל אני רוצה לדבר על השקעה בנדל”ן”.
מה נדל”ן, כולם צופים ירידות. אנחנו כבר עדים לעצירת עסקאות אפילו לא דחייה אלא ממש עצירה וביטולים. אנשים מעדיפים לשלם קנסות יציאה ולא לרכוש. אז מה פתאום להשקיע בנדל”ן בתקופה הקשה הזאת?
ר’ שחר עונה לאט כאילו הוא מונה דירות. הוא מדבר ברוגע וביטחון ואומר: “נכון שישנה עצירה אבל זה עניין זמני בלבד. בטווח הארוך הנכסים ימשיכו לעלות ואולי אפילו יזנקו כלפי מעלה כי המחסור הוא עובדה קיימת וגם התוכנית של ‘מחיר למשתכן’ לא עזרה הרבה למעט עזרה לזוגות צעירים. מה גם ששומעים על עוד ועוד יהודים מהעולם, וגם ישראלים שוויתרו על האזרחות שלהם שרוצים להגיע לארץ דווקא בימים הקשים האלה.
“אני משוכנע שהרבה לפני שהווירוס הזה ישקע בתהומות הנשייה ויישאר זיכרון רחוק, המחירים יעלו אפילו יותר מהרמה שהם כיום. אולי דווקא עכשיו אפשר להתמקח ולהשיג נכסים במחירים יותר זולים. אז התקופה הזו דווקא מייצרת הזדמנויות השקעה. בטח שאין סיבה לברוח מהשקעות אלא אם הן השקעות לא מוצלחות בלי שום קשר”.
בוא נדבר על הצד השני של כרטיס האשראי, על אלה שהמשבר הזה שבר את מטה לחמם והם מתקשים להתמודד עם השוטף עם החזר המשכנתאות ועוד. מה תוכל לומר להם, מה תוכל לייעץ להם?
“צריך לחלק את התשובה לשניים. אם אנחנו מדברים על המצב הנוכחי שכבר אפשר לחוש אותו משמעותית באנ”ש בגלל שיש אצלנו הרבה בעלי מקצועות חופשיים, אז אני יודע שהבנקים מאפשרים לדחות את תשלומי המשכנתא בשלב הזה לחודשיים-שלושה. אני יודע שבנק ישראל הנחה את הבנקים למתן את הפעולות שלהם לגביית חובות וללכת לקראת הלווים ובמיוחד לא להכניס אותם לדרך ללא מוצא. כמובן שצריכים עכשיו להתנהל בשום שכל ולזכור שהכל מה’ יתברך ולחפש עוד הזדמנויות הכנסה.
” כמנהל לשעבר אני חייב לומר משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו, הרבה פעמים היו מגיעים אלי אנשים אחרי שהגיעו למצב כלכלי לא נעים, שייקים חזרו או הוראות קבע לא כובדו, הרבה פעמים מגיעים קצת מאוחר מידי, בעולם שלנו כל לקוח מדורג, לפני הבלאגן לקוח מדורג גבוה וניתן לעזור לו ולתת לו מגוון פתרונות אבל לאחר שהמצב מתדרדר, הדירוג יורד מאד ואז הסמכות היא לא של המנהל או לא קיימת בכלל”
“לכן ההצעה שלי אם משפחה נקלעת לקושי תזרימי כזה או אחר, נניח בעקבות פיטורים, וזה מחזיר אותנו למציאות החדשה שנוצרה, היא חייבת לפנות לבנק במיידית לעדכן, להציג תוכנית איך לדעתם הם יצאו מהמצב הזה. לא לכבות שריפות ולבוא לאחר מעשה. לבוא כאשר עדיין ניתן למצוא מוצא ולסדר את הדברים. אני אומר בידיעה הבנקים מעוניינים ללכת לקראת הלקוחות במיוחד במצבים כאלה. אבל תעדכנו ותשתפו.
“במצב שפתאום חוששים שיהיה קושי לעמוד בהתחייבויות, מדברים עם הבנק. מסבירים מדוע חוששים ומציגים את התוכנית העתידית. זאת אומרת, מתי רואים שיפור. הבנק ימצא את הדרך לדחות את התשלום, להעניק הלוואת גישור, להגדיל את המסגרת וכן הלאה. אבל את זה עושים לפני שהמצב מידרדר, מבחירה, לא בחוסר ברירה אחרי שידיהם של אנשי המקצוע בבנק כבר כבולות”.
הפתעת. הבנק מעוניין ללכת לקראת הלקוח. אוקיי, אתה בעל הניסיון, אבל איך אנשים יכולים לצאת ממצב כזה?
“אני מרצה ומייעץ גם על הנושא הזה של כלכלת המשפחה למרות שעיקר העיסוק שלי במימון והשקעות, משפחתיות או מוסדיות. אני רוצה לומר שלעיתים קרובות אני עומד נדהם מול מה שאני רואה מול העיניים. אנשים לא מכלכלים נכון את מעשיהם ולא פועלים לפי סדר עדיפות. כך עלולים להגיע מהר לדרך ללא מוצא. כל אחד חייב לשבת עם עצמו ולעשות לעצמו סדר עדיפות בהתאם להכנסות שלו. אדם שמחזיק ג’יפ יוקרתי שהריבית שהוא משלם עליו בחודש גבוהה מההכנסה השבועית שלו, ייכנס לחובות ויתקשה לצאת מהם.
“אני קורא לכל המשפחות, במיוחד עכשיו אבל לא רק, תתנהלו נכון! שבו ותבדקו את כל ההוצאות שלכן עדיף עם גורם שלישי, חיצוני, לא אתם שנוגעים בדבר. ותורידו מרשימת ההוצאות את המותרות. כשזה יקרה תגלו שאפשר לגמור את החודש מבלי שהוא יגמור אתכם ואפשר אפילו לייצר נכס שיכניס לכם הכנסה חודשית מבלי שתעשו כלום”.
נשמע מאוד מפתה. איפה חותמים?
“בלי ציניות. ברוך ה’ עזרתי לכמה וכמה מאנ”ש ואפילו לחבר’ה צעירים שבאו בלי שקל, לייצר לעצמם נכס מניב שעושה להם פירות מידי חודש”.
אולי תרחיב. זה מעניין. הרבה מאוד משפחות מאנ”ש יודו לך על־כך.
“כאשר מדובר באנשים בגיל מבוגר שכבר סיימו לשלם חלק ניכר מהמשכנתא, הם יכולים לשעבד את הנכס שלהם ולקחת משכנתא על נכס נוסף כאשר הנכס מכסה את החזר המשכנתא מתשלומי השכירות. אבל גם כאשר מדובר בצעירים שעדיין משלמים משכנתא, אפשר לעשות את זה באמצעות ניהול נכון של התקציב המשפחתי”.
תסביר.
“יש לי הרצאה שמדברת על איך לקנות נכס ללא הון עצמי , כמו שאמרתי קודם. לפעול לפי סדר עדיפות. לוותר על מותרות ולחסוך בכל חודש סכום מסוים. הסכום הזה יכול לשמש כהון עצמי וכך אפשר אחרי כמה שנים לגשת למשכנתא חדשה ,לחילופין ניתן למצא פתרונות מימון אחרים ולרכוש נכס חדש שיניב הכנסה מבלי שנעשה כלום. כמובן שאם יש הון עצמי, קרן השתלמות או חסכונות זה יותר קל. בדרך הזאת, במיוחד אם מתחילים לפעול כבר בשנות העשרים, אפשר להגיע לחתונות הילדים במצב יותר רגוע”.
גם עכשיו, כשהכל לוט בערפל והקורונה משביתה את המשק?
“אולי דווקא עכשיו. הריבית אולי עלתה אבל מחירי הנכסים יתמתנו לכאורה. כך שמי שנכנס עכשיו עשוי לצאת אחרי הסיפור הזה הרבה יותר מחוזק עם העלייה הריאלית בשווי הנכס. זה כמובן חוץ מהעובדה שיש לו נכס ביד”.
הרעיון הזה פועל גם לגיל פרישה. נכון?
“ברור. מה השאלה. אדרבה. זה ה-רעיון לגיל פרישה. לא ברור מה יניב לנו הכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה. עם הירידות החדות בבורסה, נמחקו מאות מיליוני שקלים כמו שהיה ב־2008. תמיד טוב שיהיה לנו נכס בצד. גם במקרה הכי גרוע, תמיד נוכל למכור אותו ברווח ולהתפרנס מהשווי שלו”.
בוא נדבר על משהו אחר לגמרי, על מימון לחברות בתקופה הקשה הזו. תוכל לספר לנו מה ומהיכן אפשר להשיג אשראי בימי הקורונה?
“התשובה שלי לא תתייחס דווקא לתקופה הזו אבל היא רלוונטית גם עבור הימים האלה. ישנן קרנות בערבות מדינה שהבנקים שנבחרו מפעילים. על־מנת לקבל מהם הלוואה צריך לדעת כיצד להגיש, כיצד להציג את ההשקעה בעסק או את המימון הנדרש, בדיוק כמו שאני עושה עם מי שרוצה לקבל הלוואת משכנתא. הבנק רוצה הסברים מתקבלים על הדעת. אחד הדברים שגרמו להרגיש לא נח בכסא המנהל בבנק היה שהייתי רואה עסקים טובים ממש, שלא היו יודעים להתנהל מבחינה מימונית, שלא ידעו איזה פתרונות מימון עומדים לרשותם. לפעמים לדעת להציג את העסק ואת כושר ההחזר בשפה הבנקאית יכולים להביא לאישור מהיר ולריבית טובה מאד, על זה יעידו רבים מלקוחותי.
באותו ענין, בתקופה זו המדינה מאפשרת לעסקים קטנים לקבל עד 500א’ שח בערבות מדינה בריבית אטרקטיבית ועם אפשרות דחיית קרן ההלוואה לעוד 12 חודשים . כמובן שהלוואות של הקרן בערבות המדינה פתוחות לכל עסק חדש וישן וכל אחד יכול לפנות אלי ולהגיש”
הריביות בבנקים עלו בשבועות האחרונים למרות שהריבית במשק נותרה על כנה ואולי אפילו תופחת בין השיחה שלנו ובין מועד ירידת הגיליון לדפוס. למה בעצם?
“בקצרה אסביר שבגלל הטלטלה בשווקים, כאשר הבורסה והאג”ח יורדים, עלויות גיוס ההון של הבנקים עולה ולכן אנחנו רואים עליות ושינוים יומים בריביות בבנקים, נוסיף לזה את המצב המעורפל ששורר במשק , דבר שדורש מהבנקים יתר זהירות. ניתן לראות גם שהגופים החוץ בנקאים די עצרו את הפעילות שלהם, מה שגורם לכולם להידפק על דלתות הבנקים והבנק יכול להרשות לעצמו להנות ממרווח גבוה יותר על הכסף בגלל הביקוש הגובר והעדר תחרות”
יש משהו נוסף עליו לא שוחחנו בכלל, על עמותות, על מוסדות וארגונים. לאלה קשה מאוד לקחת הלוואות מהבנקים, קשה להם אפילו להתנהל במינוס בחשבונם השוטף. מה עושים, במיוחד בתקופה הזו שהתרומות יורדות בגלל הבלימה החדה בפעילות העסקית והירידה בהכנסותיהן של משפחות רבות.
צריך להבין שהיום החשיבה כלפי עמותות היא שונה, רבים מהעמותות לא מכירות את האפשרויות המימוניות שעומדות לרשותם, עד לפני תקופה קצרה, בנקים וחברות אשראי לא היו במשחק של העמותות. היום המצב השתנה ויש אפילו הלוואות בערבות מדינה לעמותות.
“ככלכלן אני חייב לומר משהו. אנשים לא שמים לב אבל אין וואקום בעולם. ההפסד של אחד הוא הרווח של השני. זה נכון שהפעילות הכלכלית הואטה או אפילו נעצרה אבל יש תחומים שדווקא פורחים בעת הזאת. קחו את כל החנויות שהפעילו מערך משלוחים והיום קוטפים את הפירות. אלו דווקא מגייסות עוד ועוד עובדים והן עשויות לרשום צמיחה בסוף התקופה הזו. חברות שמתמחות בלמידה מרחוק. חברות שמציעות פעילות ווירטואלית וכן הלאה.
“ועוד לא אמרתי דבר על חברות שמייצרות חיסונים, תרופות, ערכות בדיקה לקורונה, חומרי חיטוי, ציוד מגן, מכונות הנשמה ועוד. בסופו של דבר העולם הוא עגול והכסף תמיד יהיה שם. כך שאני מאמין שמוסדות צריכים לשנות את דפוס החשיבה שלהם ולפעול בהתאמה למציאות החדשה שנוצרה”.יש מצב שאפשר למחוק את ההסבר הזה מה שאתה חושב
אבל איך אתה עוזר למוסדות להשיג מימון?
“ישנם ברוך ה’ הרבה מאוד כלים שבאמצעותם אפשר להגיע למימון בנקאי או חוץ בנקאי או אפילו מקרנות שונות. למרות שאנשים משוכנעים שקשה מאוד להשיג הלוואות למוסדות, אני, עם הניסיון שלי והידע, אומר לכם שאפשר ואשמח לעזור לכל מוסד שיפנה אליי”. חשוב להבהיר שוולף מתפרנס מהתחום הזה ולפחות לפי התוצאות, הוא די מצליח כפי שיוכלו להעיד פרנסי ישיבת חב”ד בטבריה ומוסדות אחרים.
ויש גם סיפור שיעניין הרבה מאוד שלוחים במיוחד בחוץ לארץ. וולף עוזר לשלוחים להשיג מימון לרכישת נכס במחשבה לעתיד. “שלוחים נמצאים כל הזמן במרוץ בלתי פוסק ומפקירים את עצמם לגמרי למען הציבור. לאחרונה אני מוצא שיותר ויותר שלוחים חושבים על העתיד, על השנים המבוגרות בהן ההכנסה עלולה לפחות אך ההוצאות לא. הרבה מחפשים לרכוש נכס בארץ, נכס שישמש עבורם עוגן כלכלי. זה קצת מסובך כאשר מדובר במשפחה שכל שקל שנכנס הולך לבית חב”ד. אבל, כבר עזרתי להרבה שלוחים לרכוש נכס למרות שלפי הטבע היה נראה שאין סיכוי שהבנק יאשר הלוואה. ממש בימים האחרונים נחתמה עוד עסקה כזו ואני חייב לומר שאני מתרגש בכל פעם שזה קורה. בכל פעם שאני יכול לעזור לחיילים של הרבי”.
נאחל לך פסח כשר ושמח ותודה על העצות המועילות.
“ואני מאחל לקוראים ולכל עם ישראל שנזכה בעז”ה לגאולה האמיתית והשלימה בגלוי תיכף ומיד ממש”.
שחר של כלכלה חדשה!
ניווט מהיר
תפריט
השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם
